עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות

אהלן, אני מיקי, ילידת 65 ומחבקת כל רגע..
בת זוג לחברי הטוב, חגי,
אמא לשי בת ה- 24.5
ולשחר בת ה- 19.5 - ה מ ה מ מ ו ת ! !
בשתי מילים רק אגיד ש:
לא לשכוח לחייך - לא משנה מה קורה!!!
Always Look at the Bright Side of Life..
"אל תאמין למראה עיניך. כל שהן מראות לך הוא גבול בלבד. התבונן בכוח הבנתך, גלה את הדברים הידועים לך מכבר ותמצא את הדרך לעוף".
(ג'ונתן ליווינגסטון השחף)
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
אהבה  (3)
טיול  (3)
היכרות  (2)
זוג  (2)
חתונה  (2)
אבא  (1)
אופטימיות  (1)
אמא  (1)
הודו  (1)
זיכרון  (1)
חבר  (1)
חברות  (1)
חוויה  (1)
חופש  (1)
חיבוק  (1)
חיוך  (1)
חיים  (1)
חלום  (1)
חשיבה  (1)
יישוב  (1)
ים  (1)
כפר  (1)
מפרקת  (1)
משפחה  (1)
נוער  (1)
נתינה  (1)
סטיגמה  (1)
סטירה  (1)
סיני  (1)
סכנה  (1)
סערה  (1)
עצב  (1)
פציעה  (1)
קוסמי  (1)
שמש  (1)
ארכיון

לאבא שלי..

09/01/2013 22:35
Miki Belo
אבא, זיכרון, אמא, שמש, עצב, סערה, חלום, חיוך

קשה לעכל את עניין הזמן..

 

זה נראה כאילו קרה רק אתמול.

אני זוכרת כל פרט קטן, מאותו שבוע. מאותו היום.

איך סימה התקשרה בבוקר, להתעדכן במה קורה, רגע אחרי שהייתי לידך בחדר..

סיימתי את השיחה וחזרתי אליך. ללטף לך את היד..

הלב כבר לא פעם.

 

אני זוכרת את המשך אותו יום.

את השעות של המשפחה ביחד.

הלוויה.

השבעה.

החודש שאחרי..

 

מפחיד איך שהזמן עובר.

מפחיד לראות כמה כוח יש לחיים הממשיכים בשלהם.

הזמן עובר, אך הלב נשאר באותה נקודה.

קופא במקום.

כאילו זה קרה עכשיו

וכאילו בכלל לא קרה.

 

אחרי השיבעה, פנינו איש איש לביתו.

אני עברתי את הניתוח ההוא, אותו ניתוח שהבטחת לי שהכל יהיה בסדר.

הבטחת וקיימת, שהריי היית שם.. ידעתי את זה.. הרגשתי את זה..

 

לילית ורני חיבקו ותמכו באמא שלא ידעה את נפשה.

שלושתם ביחד חיבקו ותמכו בי, בחגי, בשי ובשחר.

 

אבא, אני רוצה לספר לך איזו אמא גיבורה יש לנו.

פינקת אותה בחייך, בחייכם המשותפים.

עזבת אותה כשהיא חיה בשבילך ולמענך.

אשה נאמנה..

 

השארת מאחור אשה, אשר כמו תינוק הלומד ללכת, בצעדיו הראשונים,

לומדת איך מתמודדים עם החוסר הזה, בחיי היום יום. עם הגעגוע.

בכל בוקר, קמה אמא שלנו, בניסיון ובמטרה למלא את תחושת הרִיק,

בעשייה, בהתנדבות, במפגשים עם חברות שתומכות בה והיא בהן..

אך אבא, כמה שכולנו ננסה, חזק חזק ובכל הכוח, התחושה הזאת, שאין שם

את האיש הצנוע הזה, עם הלב העצום והטוב.. הבעל, האב, הסבא, החבר, השכן,

קרוב המשפחה, האדם .. התחושה הזאת אינה מרפה..

 

אמא יקרה, מותר לך להתפרק, לבכות, להשתחרר.. להוציא הכל..

אבל אל תשכחי שבחרת להמשיך לחיות, לחייך ולשמוח וליהנות מקרן שמש מלטפת,

כשאת יושבת על המרפסת..

קרן השמש הזאת, היא אבא.. הוא שם, מלווה, תומך, מחמם, שומר, עלייך, עלינו..

 

בשבוע האחרון ירדו גשמים כמו שכבר עשרות שנים לא ידענו.

רוחות, סערות, נחלים עלו על גדותיהם וחסמו דרכים...

אם חושבים על זה - מצב די סמלי לָכמעט שנה הזאת שעברנו כאן..

 

המון דמעות ירדו גם אצלנו..

גם אנחנו, כל אחד בתורו, ידע סערות רגשיות..

גם אצלנו הרגשות הציפו, עלו על גדותיהם וחסמו דרכי תקשורת..

 

אך כמו תמיד, אחרי כל סערה, פתאום מגיחה לה פיסת שמיים כחולים,

וקרן שמש חמימה ומלטפת, החודרת מבעד לעננים, מזכירה לנו את האושר שבחיים.

אותה קרן שמש, היא הליטוף והמגע, המילה הטובה והידיעה שאנחנו לא לבד..

אמא, את לא לבד.. אף פעם אל תשכחי את זה..

 

להתראות אבא שלי.

להתראות בזיכרונות, בתמונות, בחלומות, בחיוכים, בחיבוקים, בשבילים ועל רחבת הריקודים..

 

מיקי

 

 

 

 

Ghost Dog
09/01/2013 22:39
לעולם לא שוכחים את הרגע האחרון, אבל התחושה המעיקה של הפרידה האחרונה לא עוזבת גם שנים אחרי.
מוות הוא הגאולה, כי זה שמת לא ירגיש את הכאב שבהישארו לבד, אלו שחיים, כאילו שנענשים על משהו, וממשיכים בדרכם, משאירים מאחור, אבל ממשיכים ליזכור..
או שמא נישארים בעבר, ומפנים את גבםר לקריאתו של העתיד.
Miki Belo
09/01/2013 22:45
תודה..
Ghost Dog
09/01/2013 22:54
על מה?
אין לך על מה להודות לי...
Miki Belo
09/01/2013 23:06
על התגובה :-)
על ההארה :-)
Mira Shoshan
09/01/2013 23:02
מיקי בת דודתי יקירה.
מרגש וחונק עד דמעות .
כל מילה וכל משפט שכתבת כאן כל כך אמיתי ונכון גם כלפי אבא שלי
שהוא במקרה גם אח של אביך .
היו כל כך דומים אחד לשני גם חיצונית וגם פנימית .
שני אחים חמים בלב ובנפש בנתינה בלתי מפסקת , נתינה לזולת ,
נתינה בסתר לנזקק, נתינה של שפע , אהבה, דאגה ללא דופי.
גדלנו ע"י אבות שחינכו אותנו לערכים וכבוד אדם בראש וראשונה.
החוסר רק הולך ומתגבר ומתעצם מיום ליום .
כאשר אבא שלי נעלם כך מהעולם , אביך היה עבורי כאילו אבא שלי
עומד וחי מולי, הדמיון בניהם פשוט היה מדהים .
אני בטוחה שהם שם למעלה גאים בנו בשבט שממשיך אותם.
והקשה מכל הוא שקמת משבעה על אבא שלמה אני התחלתי לשבת
שבעה על אמא יקרה שלי .
ההורים שלנו הם ערך עליון עבורנו.
אז נזכור את הזכרונות היפים שלנו .
ואת תשמרי על אמא ותהני ממנה כל רגע ודקה ביום .
אוהבת אותך מחבקת ומחזקת , בת דודתך מירה.
Miki Belo
09/01/2013 23:07
יקירה, אכן מילים נכונות אמרת כאן..
מקווה כבר למפגש ביננו...
מתגעגעגעת!!
אוהבת מאד מאד.. :-)
ליאת פסח
09/01/2013 23:34
קראתי, ספגתי, עצרתי... כי בכיתי, הזדהיתי ממקום מזדהה של אובדן למרות שלא חוויתי(עדיין) פרידה מהוריי.
אך אובדן הוא אובדן המשאיר אותנו פעורי לב מתגעגע. הסערה בחוץ מציפה בנו את הסערה הפנימית ו.
את מדהימה בתיאורייך הרגישים את אמך המתמודדת עם האובדן , מעניקה כוח ודוגמא מעוררת התפעלות.
אוהבת אותך , מיקי.
Miki Belo
09/01/2013 23:51
וואוו.. תודה יקירה.. תודה
אוהבתותך המון..
ברק
10/01/2013 00:31
ולי השבוע החורפי מזכיר את יחסי הגומלין בין סבא לארץ הזאת, יחסי גומלין שמאז שאני ילד משולים מבחינתי לחבלי לידה ממש. העם המשונה והמיוחד הזה שסבא לחם בעבורו לאורך השנים, כל דבר קטן מאחד ומלכד אותו, שייטת לוחמנית, חיילים בני 19 בחורף ובין לבן גם מצב המים הלאומי, אנשים מדברים על פתיחה אפשרית של סכר דגניה, מאז 92 לא נפתח הסכר״ מפמפמים האזרחים. ואני שלא הייתי בוגר מספיק בחורף ההוא, סלדתי במאורע החגיגי בשם אהבתי להיסטורית עמנו שפתחתי עם השנים, שומע את האנשים, מבסוט כמוהם בציפייה ונזכר בסבי. התמונות של נחלי הארץ שוצפים וקופצים, בשמים קשת בענן, תענוג. כמה היתה בסבא שלי את הארץ ישראליות בזאת וכמה אני מרוצה שבחבלי הלידה שהתקשרתי בהם לביתו הבכורה גם אני קיבלתי את הלהט הזה. אתה תמיד איתנו, אתה והערכים שלך, ההולכים לפנינו כעמוד אש לפני המחנה.
Miki Belo
10/01/2013 09:08
נכון בוז'ון יקר.. נכון..
אוהבתותך.. המון!!!
ברק
10/01/2013 04:33
בלשתי במאורע * חבלי הלידה שנקשרתי*
רני ורויטל
10/01/2013 07:18
כמה נכון כמה מרגש ויפה איזו כתיבה מרגשת ואמיש.תית אין ספק ששאבא ,סבא היהצאדם מיוחד וייחודי
Miki Belo
10/01/2013 09:09
תודה רווי...
אני יעל
17/08/2013 22:54
מרגש עד מאוד ועד דמעות. שיהיה טוב לכולנו.
Miki Belo
18/08/2013 09:46
תודה רבה !
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה: